• 4 • וארורות ועם זאת — כמפלטו היחיד של המשורר הגולה . כלומר, בין המולדת והבית ובין המילים והשירה מתקיימת זיקה מרתקת המשליכה גם על הבית והמולדת שיש למשורר בשירה ובשפה עצמן . בתהליכי העבודה על הקובץ גילינו שוב ושוב את המעבר ממרחב פיזי אחד למשנהו כמאפיין ראשון של המשוררים שנולדו בעיראק, גדלו בעיראק, כתבו בערבית אבל חיו ונפטרו בשטוקהולם, בברלין, בסן פרנסיסקו ובערים נוספות . בדומה לשירה העברית, גם השירה העיראקית השתחררה מחרוז וממשקל במהלך שנות ה- 40 של המאה ה- 20 . תהליך זה, שראשיתו ביצירתם של נאזכּאל-מלאיכּה ובדר שאכר אל-סיאב, שהחלו לכתוב שירה חופשית, נוסחו כעשרים שנה מאוחר יותר במניפסט השירה הערבית שעליו חתומים כמה מן הבולטים במשוררים העיראקיים : פאדל אל עזאווי, סמי מהדי, ח'אלד עלי מוסטפא ( עיראקי ממוצא פלסטיני ) ופאוזי כרים . המניפסט מובא כאן בעברית לראשונה, בתרגומו של אריה גוס . מבחר זה מאגד מיצירותיהם של 31 משוררים עיראקיים שכתבו בין ראשית המאה העשרים ועד ימינו אנו, ולפיכך הוא מהווה הצצה ראשונה למבחר מתוך השירה העיראקית במאה האחרונה ולא מקיף את המכלול העשיר שלה . מעבר לפרסום של שירה מ...
אל הספר