מדיניות חינוכית בפריפריה מנקודת מבטם של מורים, הורים ובוגרים צעירים שגדלו והתחנכו בפריפריה

2001 , Goldring ) , שאיננה בהכרח תורמת למי שאמורים להתחזק כלכלית וחברתית כתוצאה מהמדיניות . חשוב לציין שמניתוח הממצאים לא עלתה מגמה עקבית של תפיסת מדיניות כזו או אחרת על ידי סוג אוכלוסייה מסוים - מורים, הורים או בוגרים, וכן לא נמצאה תפיסת מדיניות ספציפית דווקא בקרב מי שבחרו להישאר או מי שבחרו לעזוב את הפריפריה . עם זאת, סוגי המדיניות השונים נמצאו כנטועים באופן משמעותי בתוך ההקשר פריפריאלי שהיווה את המסגרת התיאורטית והמתודולוגית של המחקר . לפיכך, חשוב לדון בסוגי המדיניות גם תוך בחינת אי-השוויון בין סביבות פריפריה למרכז . תפיסת היעדר מדיניות חינוכית ברורה כללה התייחסות להיבטים של תקציב, שוויון בהזדמנויות וכוחות הוראה . סוגיות של תקציב עומדות בליבו של כל תהליך מדיניות וכך הדבר גם לגבי מדיניות חינוכית . ההקשר הפריפריאלי בסוגיית התקציב מתמקד במרחקים גאוגרפיים . המרחק הגאוגרפי מחושב בישראל לפי מדד פריפריאליות ( למ"ס, ,2015 2202ב ) , בדומה לחישובי 5 חישובים אלה אמורים להיות בסיס מרחק במדינות שונות בעולם . להקצאות של תקציבים מתוך תפיסה של פיצוי על ריחוק ובידוד שמתבטאים בנגישות נמוכה יותר למשאב...  אל הספר