מחשבה גיליון 4 | מנהיגות 36 הבחירה בנושא זה היא דווקא שרירותית ביותר, ונובעת מהאפיון שלי לעידן הנוכחי כעידן של פופוליזם קלאסי . יתרה מכך, זהו עידן בעל מאפיינים ייחודיים, בעיקר – אם כי לא רק – לאור הקידמה הטכנולוגית והכלים המשמעותיים שזו מעניקה למנהיגים פופוליסטים . כבר כאן אבקש להבהיר כי הדיון במסה זו אינו נוגע למדינת ישראל, אלא להקשר העקרוני והגלובלי יותר . מהו פופוליזם ? בשנת 2015 הכירה האקדמיה ללשון העברית במילה "הֲמוֹנָאוּת" כמונח העברי לביטוי הלועזי "פופוליזם" . על פי הגדרתה, ״פופוליזם״ מציין התנהלות של פוליטיקאים ואישי ציבור המכוונת אל הציבור הרחב במטרה לרכוש את אהדתו . המונח נגזר מן המילה הלטינית populus ( ציבור, עם ) . ביסוד הפופוליזם עומד אפוא הציבור / העם, שאיש הציבור / הפוליטיקאי שואף להגיע אל מרכז ליבו כדי לכבוש אותו ולזכות באהדתו . ובהתאם, לא גופו של דבר ( או עניין ) הוא העיקר, כי אם מידת האהדה בציבור להתנהלותו, מושא הבחינה של איש הציבור / הפוליטיקאי . עד כמה התנהלות זו היא נכונה, ראויה, צודקת, הוגנת, ישרה, טובה, יעילה, ומועילה – כל אלה הם בבחינת שאלות לא רלבנטיות לדיון בד...
אל הספר