מ א פ י י ני ה ע ל א ד ם ה נ י ט ש י א ני 195 מדובר בפעולת גומלין דיאלקטית רציפה, שבה האפוליני מעולם לא טהור, כי הוא רותם לטובתו את הדיוניסי ( החייתי החיובי ) , שמניה וביה מתגבר באופן זה הן על הדיוניסי-אפיסטמולוגי ( ההתגברות על אימת הקיום והזמן ) והן על זה הברברי ( החייתי השלילי ) בהפיכתו לדיוניסי-אסתטי / טרגי ( אמנות שמבטאת בִּמקום להשלות ) . על רקע זה, המאפיינים העיקריים שניתן לתייג כ״אפוליניים״ אצל העלאדם הם : ההיבט היצירתי של הרצון לעוצמה, קרי של תהליך ההתגברות העצמית על החייתי, האנושי והקיומי, וכן על רצונות-לעוצמה מתנגשים ; הקשיחות, אומץ הלב, האלימות, חוסר הרחמים והבוז, שעברו עידון במסגרת התגברות זו לשם יצירת ערכים ואכיפתם ( כמו הדיוניסי- אסתטי שמכיל רכיבים אפוליניים ) ; הריסון, הציווי והציות באמצעות חקיקת ערכים ובריאה עצמית ( חירות תחת עול החוק ) ; מאפיין הריפוי והאיחוי במובן היצירתי ; תשוקה ליצירה מעבר לעצמי ( יצירת תדמיות כאמן השקוע 155 בחלום ) ; ואליטיזם בעל מאפיינים אלוהיים . המאפיינים הבולטים שניתן לתייג כדיוניסיים הם — ההתבודדות ; ההיבט ההרסני של הרצון לעוצמה, קרי האלמנטים ...
אל הספר