8 6 1 א פ ו ל ו , ד י ו ני ס ו ס ו ע ל א ד ם ב ס י נ י כפי שאנסה להראות, שני המובנים כאחד צומחים מן ״האריה״ ומכילים אותו — במובן הראשון, הכרחי השימוש בהישגי האריה ( חירות רוחנית ) לשם חישוף יכולת היצירה העצמית ; במובן השני, שימור החירות הזו הכרחי לשם בריאה והרס ערכים באופן עצמאי . נוסף על כך, אם מה שהניע את שלב האריה היה ״אינסטינקט של חירות״ או רצון להשתחרר מתדמיות כוזבות, הרי מה שמניע את השלמת הפיכתו ל״ילד״ / עלאדם הוא אהבה הנובעת מגילוי עצמו כיוצר . כפי שנראה להלן, אהבה זו, נוסף לאינסטינקט לחירות, היא השורש הנוסף המניע את הרצון לעוצמה . ואולם, למה בדיוק מתכוון ניטשה במילה ״אהבה״ ? כיצד היא בכלל צצה לפתע בלב ״המדבר״ ? מה טיבה ומהו ״האובייקט״ שלה ? כדי להסביר זאת, יש להבין את ״תפיסת ההיפעלויות״ הניטשיאנית, שאוכל להציגה רק בקצרה : מבחינת ניטשה, כל היבט ״רוחני״ של החיים, כל התנהגות פסיכולוגית כלשהי, וכמובן כל רגש, אינם אלא עידון של הדחף הבסיסי של הרצון לעוצמה . ״אהבה״, בהקשר זה, היא עידון של 68 על הדחף המיני שנתפס על ידו כאחד הדחפים החזקים והיסודיים ביותר . כן, הוא משתמש בדימויים מיניים ...
אל הספר