ז. אחרית דבר

346 פרק חמי שי שי"ר בלאומיות יהודית מלמדת על מסלולו שלו לאמנציפציה של היהודים באירופה, שביסודה היפתחות לתרבות הסובבת בלי ויתור על הזהות היהודית המלאה ועל הזכויות הקבוצתיות של העם . שניים-שלושה דורות אחריו, בחילוף המאות ה- 19 וה- 20 , נקט שמעון דובנוב מסלול דומה, אם כי בניסוח עמוק ומרשים יותר ובתוספת התביעה ממדינות אירופה להגדרה עצמית פוליטית עבור היהודים . הדיון בלאומיות אצל שי"ר מאפשר נקודת מבט נוספת על זירות הביטוי המוקדמות של הלאומיות היהודית . מראשית המאה ה- 20 ובמשך כמה דורות היה עיקר הדיון המחקרי על הלאומיות היהודית כרוך בזיהויה הכמעט בלעדי עם השיטות הלאומיות הדוגלות בהגדרה עצמית פוליטית . לעומת זאת בספרות המחקר בת ימינו כבר מקובל לראות בלאומיות היהודית תופעה רחבה יותר, המזהה את ראשיתה עם הופעתם של מוקדים חדשים של זהות כלל-יהודית, ובהם תרבות עברית חדשה, פעילות פוליטית יהודית להבטחת זכויות העם בתפוצותיו, התפתחות העיתונות הכלל-יהודית והקמתם של ארגונים יהודיים ארציים שפעילותם חוצה גבולות . שי"ר תרם ללאומיות היהודית בזעקתו המתמשכת עשרות שנים לשיקום הלכידות הכלל- יהודית ובניסיונו להשת...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי