2. הממד הלאומי של ההיסטוריה היהודית

320 פרק חמי שי הצגת המפעל ההלכתי כתריס בפני מחלוקות בעם ולכן כבסיס לליכודו, שעתידה הייתה לשמש עיקרון יסודי בהגותו, חורגת כמובן מההנמקה התורנית הרווחת בדבר ההלכה כהגשמת ציווי האל . כשנות דור לאחר מכן, במאמרו על המחלוקת בישראל ( 1838 ) , הציג שוב את ההיסטוריה היהודית כתנועת מטוטלת בין אחדות לפירוד, והפעם בין תקופות שלום ושלווה פנימיות מתוך יראת האל וקיום מצוותיו ומאהבת הזולת ובין תקופות של מחלוקת ומריבה שהובילו לרדיפות חיצוניות, ואלה שוב ליכדו את העם, וחוזר חלילה . הוא אף תיאר את עליית הכתות בישראל בעבר, שעל הכיתתיות בהווה הצביע כגלגול נוסף שלהן, כגורם עיקרי בהיווצרות המחלוקות . את מחקרו ההיסטורי הראשון, המתחקה אחר קהילות יהודיות באסיה ובאפריקה, פרסם ב- 1823 , שנים בודדות לאחר שיוסט החל לפרסם את סדרת ספריו על ההיסטוריה היהודית, שבה תיאר את תקופת הגלות לא כתולדותיו של עם אלא כקורות של קהילות דתיות הפזורות ומפורדות ברחבי העולם בלי חוטים מקשרים ביניהן . בשונה מתזה זו, שרווחה בדור ההוא ונועדה לשרת מגמה אמנציפטורית, שי"ר הציג כבר בפתח מאמרו זה את נקודת המוצא הלאומית שלו ביחס להוויה היהודית בג...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי