224 פרק רביעי ועניי רוח נכון, ומעט ממורי העדה אך מורים וסוררים" 124 לטעון כי חיי התורה בני אלפי השנים אינם מתאימים לחיי החברה בזמן החדש, ולזהות את המילה "חיים" לא עם משמעותה הרוחנית היהודית המסורתית אלא עם זו החומרית של הרומאים, שדגלו בלחם ושעשועים . לפי תיאורו, אף שבעבר היו בני העם שמחים בחלקם, כיום הם סבורים שבלי אכילת טרפות ונבלות, נישואי תערובת וחילול שבת אין חיים . לכן עודד את מיזס להמשיך בפעילותו הספרותית נגד מגמת המחדשים ולהראות כי אין כל מניעה לעם, יחד עם שמירת מורשתו, גם "לעלות הלאה בכל ענייני 125 כדרכו מראשיתו עד לזמן החדש לצד עמים שונים, שבשונה ממנו החברה עם יופיה ותועלתה", כפריחתם כן נבילתם . בדומה לקירכהיים אף מיזס היה אפוא קרוב לשי"ר באמונתו ובדעותיו . ב- 10 ביולי, חמישה ימים לפני פתיחת הוועידה, שלח שי"ר לקירכהיים ולמיזס את המסמך האנטי-רפורמי רחב היריעה המיועד למשתתפיה, "מכתב גדול לקהל הרבנים הנאספים", 126 ועימו מכתב מקדים המנחה את השניים כיצד להפיץ אותו . 127 תחילה המליץ להציגו לנאספים עוד לפני הפתיחה, כדי שכל אחד יוכל לקוראו בנפרד ; את העותק הראשון ביקש להגיש לנשיא 128 ...
אל הספר