ה. לוחות הזיכרון והלכידות היהודית (1844)

220 פרק רביעי הגומלין הערים והמתמידים שהיא מקיימת עם רוחות העמים הסובבים, בתנועה וביצירתיות מתמדת . רוח זו היא תוכן ההיסטוריה היהודית בגולה, ונושאיה הם גדולי ישראל המופיעים לאורך הדורות ומגלמים תהליכי התקדמות אלו . על כן, ובשונה מפרנקל, שטען כי הרוצה להכיר את רוח העם צריך לעקוב אחר החקיקה, שי"ר גרס כי רוח העם משתקפת בגדולי ישראל . בטענתו זו, אף שנוסחה כ- 15 שנה לאחר פרסום סדרת הביוגרפיות שלו, ניתן בדיעבד לראות נימוק נוסף להידרשותו עוד בשלב מוקדם בדרכו המחקרית לכתיבה ביוגרפית . כדי להבין את מפעליהם של גדולי ישראל נדרשת תחילה לפי שי"ר היכרות עם ציר הזמן הכללי של ההיסטוריה היהודית, התקופות והאירועים המרכזיים שבתוכם פעלו והשפיעו אישים אלו . זוהי תכלית לוחות הזיכרון, שהדורות האחרונים החלו לצרף ללוחות השנה, המציינים כמה שנים חלפו מאז ימיהם של אדם, יצירה או אירוע בעלי משמעות והשפעה . לוחות אלו משמשים סוכני זיכרון חשובים בעמים בכלל, אך תפקידם עבור היהודים נחוץ הרבה יותר, שכן אף כי ההיסטוריה הלאומית שלהם מימי קדם התחסלה כבר מזמן היא עדיין ממלאת תפקיד סמלי חשוב בחייהם המשותפים בהווה, שהרי "כל חי...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי