3. בעקבות ועידת בראונשווייג

216 פרק רביעי ביקורתית היסטורית בחקר מקורות היהדות, ואת כתביו המוקדמים הקדיש לשיפור מעמדם הפוליטי של היהודים . את שיטתו ההגותית הייחודית הציג באמצע שנות הארבעים כיהדות "פוזיטיבית היסטורית" . זה היה ניסיון למצוא שביל זהב לפי אמות מידה מדעיות בין המחויבות להלכה ובין הכורח בשינויים מתונים לפי צורכי הזמן — למעשה עמדת-ביניים בין האורתודוקסיה לרפורמה . שיטה זו הושפעה מהרומנטיקה הגרמנית, שהתמקדה בעם, ברוחו ובהתפתחותו, וכן מהאסכולה ההיסטורית הגרמנית בחקר המשפט, שהדגישה את רוח העם כיסוד לקביעת חוקיו . לפי אסכולה זו חוקי העמים מבטאים התפתחות טבעית, ספונטנית, של רוחם ואינם מוכתבים מהמחוקקים ; מכאן שחקיקה ראויה יכולה להיעשות דרך חקר ההיסטוריה, שהרי רק כך אפשר לעמוד על מרכיביה האמיתיים של המסורת המשפטית של כל עם . פרנקל שיבץ שיטה זו בהגותו, וטען כי היהדות אינה מבטאת רק את העקרונות הדתיים והמוסריים הנובעים מהאמונה באחדות האל, בהתגלות ובתורה אלא גם את מכלול המנהגים, הדעות, החוויות והתגובות שנאצרו בתולדות העם . אומנם התורות שבכתב ושבעל-פה שתיהן פרי ההתגלות האלוהית, אך אם הראשונה היא השתקפות מדויקת של ...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי