176 פרק שלישי לו, וכן תואמת את תפיסת המוסר האוניברסלית של הנאורות האירופית ושל גרסתה היהודית . זאת ועוד : כזכור אך שנה קודם לכן ניסח שד"ל לראשונה את ההבדל בין היהדות ליוונות כשתי מהויות תרבותיות שונות ואף מקוטבות, ואפשר שבהצגה הנוכחית של אחד מחכמי האומות לא רק בחוכמתו ( "חוכמה בגויים תאמין" ) אלא אף במוסרו מופיעה גם התרסה נגד אותו חיץ שד"לי בין היהדות לעולם הסובב וחיוב קיומו של מסד מוסרי אוניברסלי . הטפה לסובלנות עולה גם ממאמר שפרסם שי"ר בכרך כרם חמד העוקב, החמישי, מ- 1841 , אף הוא בקשר לְפרסום של שד"ל . שם הופיעה איגרת בההדרת שד"ל מימי הפולמוס על כתבי רמב"ם שהחל בדרום צרפת במאה ה- 13 . את הפולמוס עוררו הרב שלמה מן ההר ושני תלמידיו, שפעלו להחרים את הלימוד בכתבי רמב"ם בין היתר עקב עמדתם המפורשת בדבר שלילת ההגשמה . 219 ואילו באיגרת האמורה 220 הובאו דברי סנגוריה על כתבים אלו . שי"ר הוסיף לאיגרת דברי רקע ומאמר נלווה . בדברי הרקע סקר את מהלך הפולמוס, שכלל בין היתר הלשנה מהרב הנ"ל לאנשי הדת הנוצרים ולפיה בספרים אלו מצויים דברי מינות גם נגד יסודות דתם ; אומנם תחילה גרמה הלשנה זו להוצאת צווים ...
אל הספר