173 ה רבנ ות בטרנופול ו הג ליל של פירקוביץ' לנכס לקראות את סנגרי, שעצם קיומו ההיסטורי מוטל בספק, ועל ידי כך לתלות בקראות את התגיירות ממלכת הכוזרים, יצא שי"ר לקעקע, בנוקטו במכלול שיטות הביקורת שלו . באמצעות ניתוח אפיגרפי, לשוני, היסטורי וגאוגרפי מדוקדק הכריז כי אינו יכול להאמין באמיתות המצבה, והוסיף כי אפילו הייתה אותנטית אין בכך כל ראיה שסנגרי נמנה עם הקראים ; בקשר לכך ציין כי התופעה של הצגת חכמים יהודים כקראים מוכרת היטב מההתפלמסות הקראית עם היהדות . בהמשך דבריו ביטל את האפשרות שסנגרי הורה סביב אמצע המאה השמינית למלך כוזר ולעמו את הדרך הקראית, בטענה שלפי כרוניקות יהודיות ( איגרת רב שרירא גאון וספר הקבלה לאברהם אבן דאוד, ראב"ד מטולדו ) רק אז החל מייסד הקראות ענן בן דוד את פעולתו . אומנם לדברי שי"ר מנסים הקראים להקדים את פעולת ענן במאה שנים אך לשיטתו כל החוקרים שוללים טענה זו, ואף מהמקורות השונים, כולל הקראים, אין רגליים להקדמה זו . נגד הטענה שהכוזרים קיבלו את האמונה הקראית יצא גם בהתבסס על ספר הכוזרי, שבו כאמור מתוארת התגיירותם ליהדות הרבנית . שי"ר לא הסתפק בכך, ועל טענה קראית נוספת, ש...
אל הספר