3. ניתוק הקשר מהרב חיות

168 פרק שלישי והערותיו במיוחד, שכן הוא מחשיבו כ"ראש בין כל משופטי, כי מי גבר בדורנו אשר העמיק הרחיב למודו בכל ספרי ישראל וגם בספרי חכמי העמים המתייחסים לעניינו, כמו פי כבוד תורתו" ; כן עודדו לפרסם מחוכמתו, ואזי "יהי למופת בינינו וכן ישאר עוד לבאים אחריו [ . . . ] 174 דור לדור יזכירו שמו לכבוד ולתפארת" . במכתבו השיב שי"ר בהרחבה לחיות על הערותיו לחיבורו . אולם למרות הכבוד ההדדי הרב בין שני האישים ניתן להסיק מהמעט שנותר מהתכתבותם כי לא התקיים ביניהם קשר מחקרי נמרץ מהסוג שהיה לשי"ר עם מלומדים כשד"ל וכצונץ . תחת זאת היה הנושא העיקרי שהזין את התכתבותם בראשית שנות השלושים מינוייהם לרבנות . תחילה, באמצע דצמבר 1831 , שיגר שי"ר מכתב לחברו הפרנס רוזנטל מפשט שבהונגריה ובו המליץ שלרבנות העיר הסמוכה אופן ימונה הרב חיות, 175 כשברקע ההמלצה עמדה כנראה ידיעת שי"ר על התנגדות חריפה לחיות מצד החסידים בגליל רבנותו . 176 שבוע לאחר מכן כתב חיות עצמו המלצה חמה לרבנות עבור שי"ר . 177 174 שי"ר, חיות 1830 , עמ' 22 . 175 ביכלר, שי, עמ' 23 . מכתב נוסף בנדון מהכותב למכותב : שם, עמ' 23 – 27 . 176 על מועמדותו זו לרבנו...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי