141 ה רבנ ות בטרנופול ו הג ליל ביטוי ראשון לכך מצוי במכתב ממאי 1838 לידידו שלמה רוזנטל, ממנהיגי קהילת פשט שבהונגריה, שבו בירר אם יש בארצו משרת רבנות פנויה שבה יוכל לכלכל את משפחתו 52 במכתב זה, ולהמשיך בכתיבת חיבוריו, "אשר לא מעט תועלת וכבוד תצא מהם לבית ישראל" . שנכתב חודשים ספורים לאחר בואו לטרנופול, אף שיתפוֹבהתרשמותו מהקהילה . הוא חילק אותה לשלוש קבוצות : האחת היא העילית המיוחסת, כדוגמת פרל . בני קבוצה זו הם שקיבלו את פניו בהגיעו לעיר והם הרוחשים לו כבוד ואהבה, ובמשתמע על תמיכתם הציבורית בו מושתתת כהונתו . השנייה היא "אנשי כת המרשעת הנודעה, אלה החסידים אשר הם פה שפלים ונבזים" . הם מוסתים נגדו בידי דמויות בודדות, לאו דווקא חסידיות . והשלישית היא ההמון הרב, הצופה מהצד במאבק החסידים בו בלי לדעת במי לתמוך . לדבריו אומנם כבר דרש כמה דרשות ברוב עם והציבור שתה בצמא את תורתו, אך במהרה שוב הוסת נגדו בתעמולה חסידית . 53 במכתב זה חזר שי"ר על ביקורתו נגד שני הקצוות, החסידים והמחדשים, בכמה תוספות . ראשית, את הראשונים זיהה כבני הצפון, כלומר יושבי פולין, ואת האחרונים כבני המערב, דהיינו בעיקר יושבי...
אל הספר