139 ה רבנ ות בטרנופול ו הג ליל לניסיון לאפיין את פעילותו כדרשן נדרשו כבר שני חוקרים . אלכסנדר אלטמן, בדיונו בהתפתחות דגם חדש של דרשנות ביהדות גרמניה של המאה ה- 19 , טען כי לאחר שפותחה שם בעשורים הראשונים למאה "הדרשה המוסרית" או "הדרשה המחנכת", שנאמרה בלשון בהירה, התבססה בדרך כלל על המקרא והושפעה מרעיונות נוצריים, הנה שי"ר, ולצידו יצחק ברנייס, רבה של המבורג ומאבות הנאו-אורתודוקסיה הגרמנית, השתתפו בפיתוח דגם חדש של דרשה . דרשות השניים הצטיינו בעומקן, בחזרה לשימוש בשפת דרשה יהודית פנימית המתבססת גם על הספרות הבתר-מקראית, בשימוש מתוך הפנמה בשיטות המחקר החדשות, ובשילוב בין ישן 42 לחדש ובפנייה לא רק לליבות האנשים אלא גם לשכלם . אלטמן ייחס לשי"ר דרשנות פורצת דרך על סמך מקור משני, מאמר מ- 1844 שבו הוזכרה דרשנותו בשמשו כבר כאב"ד פראג . 43 ואילו חיים גרטנר הגיע למסקנה דומה מניתוח דרשתו הראשונה הנ"ל של שי"ר בטרנופול . לטענתו בחינה השוואתית שלה מול דגמי דרשות אחרים בני התקופה מלמדת, כי אם בפסיקת ההלכה אימץ שי"ר "תדמית של רב קהילתי שמרני, הרי שבכל הנוגע לתפקידיו כדרשן ומחנך לא נרתע מהצבת חלופה חדשה...
אל הספר