134 פרק שלישי לאחר צמד המכתבים הללו מסוף 1829 וראשית 1830 העלה מחדש וביתר שאת את עניינו בכהונה רבנית כשנתיים אחר כך, החל משלהי 1831 , בשורה של מכתבים לידידיו, שבהם שיתף אותם שלפתע נשבר מטה לחמו מזה כ- 15 שנה . לפי תיאור מוקדם במכתב לשד"ל, מאחורי הקלעים עמדו "נערים בני בלי שם" שחכרו את עסק מס הבשר הכשר, מקור פרנסתו, וסילקוהו משם . 5 במכתב נוסף אליו האשים בכך את רבה של עירו למברג, יעקב אורנשטיין, ואת בנו ( מרדכי ) , 6 וראה בכך כחלק ממסע רדיפה עקבי שלהם נגדו זה 17 שנה, ובמשתמע מאז החרם נגדו מ- 1816 . מעתה הייתה סוגיית מינויו לרבנות בעיני ידידיו-עמיתיו לא עוד בבחינת מותרות, כאפשרות לקידום מקצועי, אלא משימה דחופה של סיוע לחבר מובטל בצרתו . בין הנחלצים לעזרתו היו צונץ, שהודיע לו כי מוקיריו בגרמניה תרים עבורו אחר משרת רבנות בעיר חשובה ; 7 שד"ל, ועימו עמיתיו ותלמידיו, ששקדו להשיג לשי"ר המלצות מרבנים איטלקים 8 ובהמשך אף את משרת הרבנות בטריאסט ; 9 חיות, שכתב עליו המלצה ; 10 פרל, שהמליץ עליו ואף חפץ לשלבו במשרת 11 והמשכיל ש"ז שטרן מהונגריה, שהתכתב עימו בנוגע למינויו לרבנות הוראה תורנית בטרנופול ;...
אל הספר