128 פר ק שני התנגדותו של שי"ר לפלפול בערה בעצמותיו, ובכך כאמור אף תלה חלק מהרעות החולות של תקופתו, ובמרכזן עליית החסידות ונטישת הלימוד התלמודי . לקראת סיום המכתב הנ"ל אף הִשווה את הפלפול מימי התלמוד לפעילות רוחנית בהווה שראוי לבקר אותה : מימות רבין [ האמורא ] ואילך לא נמצאו עוד בא"י אמוראים שאמרו עוד איזה הלכות או פלפולים בגמרא, והמאוחרים שם הנזכרים במדרשים עסקו רק באגדתות ודרושי פסוקים, וכדרך בני ישראל היום בארץ רוסיא, כשמתרשלים בלימוד התלמוד דורשים פסוקים בדרך הגדות . 225 הוא נמנע אומנם מלציין על אילו חוגים ביהדות רוסיה מוסבת ביקורתו, אך הדברים מתבררים ממאמר ההמשך, שנועד להגן על דבריו במכתב זה, שעליהם כנראה ספג ביקורת חריפה, ואף מצד מלומדים שהוקיר . המאמר העוקב, שנכתב כמשתמע מעדותו בטרם התמנה בסוף 1837 לרבנות בטרנופול, הופיע בכרם חמד השלישי, מ- 1838 . אף שפורסם בעילום שם, בתוכו הוא הזדהה מפורשות 226 בפתח המאמר קונן על מר גורלו, על קשיי פרנסתו, כמחברו, בהפנותו לחיבורים קודמים שלו . על הכישלון במציאת משרה רבנית, על חוסר זמן לעבודתו המחקרית ועל מעריציו המשחרים להופעת ספריו . אך בדבריו צ...
אל הספר