ז. כתיבה ועריכה ב"כרם חמד" (1833 – 1843)

125 חלוצ יות ב"חוכמת ישראל" מכאן אכן מתברר שהמגמה להוציא כתב עת חדש נבעה גם מהתחושה שבזה הנוכחי העריכה אינה קפדנית די הצורך, ולצד יצירות איכותיות מופיעים בו חיבורים ירודים . אך התוכנית להצלת כתב העת דרך מינוי שי"ר לעורך, שכעולה ממכתב זה אף זכתה להסכמתו, נגנזה, והכרך העוקב, מ- 1831 , היה האחרון . אזכור נוסף ליוזמה להוצאת כתב העת החדש מופיע במכתב מאפריל 1831 משי"ר ליש"ר, שבו סיפר שהמליץ לאסוף את ההתכתבויות בין המלומדים ולהדפיסן בווינה בשם חדש, "כי הבכורים נמאסו כבר בעיני כל יודעיהם מרוב הבאושים התערבו במו" . 205 אף מכאן משתקפת האכזבה בחוגי המשכילים מרמת החיבורים שנכללו בבכורי העתים . ואף שדרך השנתון פילס שי"ר את דרכו הספרותית מעמדת סופר משכילי שולי עד לצמרת מדעי היהדות, משקפים דבריו את דעתו, שבמה זו מיצתה עצמה . לנוכח הכרתו בחשיבות קיומה של במה עברית למחקר הוא תמך ביוזמת של"ג לייסד כתב עת חדש . ואכן במאמצים משותפים של חלק ניכר מראשי החוקרים בדור, ובעיקר מבני גליציה ואיטליה, החל להופיע ב- 1833 , כשנתיים לאחר סגירת בכורי העתים, כרם חמד, תחילה בווינה 206 כתב עת זה, שיצא עד ,1843 היה השלישי ...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי