3. הוויכוח על היחס ליוסט (1830 – 1831)

100 פר ק שני המדרש לרבנים של פדובה, הכוללות הוראת היסטוריה יהודית, ביקש להיעזר בספרו של יוסט ; אולם במקרים רבים הכאיב לו ספר זה מאוד עקב "הנאצות והגידופים אשר ספרו מלא על כל גדותיו, כי מכתלי דבריו ניכר כי אין אלהים לנגד עיניו", וכן טען כי ניסוחי יוסט על שמואל הנביא מסמרי שיער . 118 מכתב זה, שבו הזדעק שד"ל על גישתו הכופרנית של יוסט כלפי הדת היהודית, כתבי הקודש וגדולי ישראל, הגיע במהרה לשי"ר, והוא השיב לשד"ל על התקפותיו נגד יוסט במכתב מאוגוסט 1830 . שם אומנם סיפר כי בספריו המאוחרים של יוסט עתיד שד"ל לראות אף "פרצות גדולות מאלה", וחרף זאת ביקש ללמד זכות על יוסט : אכן בחנתי את הארץ והעם אשר הוא יושב בתוכם וראיתי חכמתו כי רבה והוא מתקרב לשוחרי אמת ודורש טוב לעמו, אז נחמתי ומשכתיו אלי, ואכלתי כעת את תוכי רמוניו ויש תקווה כי לימים הבאים גם קליפות פריהו ינעמו לחיך, וכן ראוי וכשר לדעתי לעשות לכל אוהב אחינו באמת . השבעתי אתכם יקרי ישרון ! בקצות הארץ, אם תעירו ואם תעוררו מחלקות ופלגות, בין כל פועלי צדק וטובת אומתנו, אם גם שונים במהלכי מחשבותם המטרה אחת לכולם, אם רק אין שקר ורמייה בשפתם להוציא דיב...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי