76 פר ק שני תולדותיו של אדם באמצעות שורה של פרטים ממשיים, מרקעו המשפחתי והחברתי, החינוכי והתרבותי, דרך תקופת חייו, מפעלותיו וזירות פעולתו, ועד לחותמו בהיסטוריה . תופעה מקבילה של התפתחות הכתיבה הביוגרפית המודרנית החלה בתנועת ההשכלה היהודית בגרמניה בחילוף המאות ה- 18 וה- 19 , לאחר שסוגת הביוגרפיה כמעט שלא התקיימה בספרות היהודית הימי-ביניימית . 19 עליית מעמד הביוגרפיה בהשכלת גרמניה כחלק מהרחבת העניין בתחומי לימוד ומחקר שונים, ובהם היסטוריה, באה לראשונה לביטוי בהמאסף, 20 שבין מדוריו הראשיים נכלל המדור "תולדות גדולי ישראל" . בפרסום המקדים לכתב העת דן המשכיל יצחק אייכל בארבעה סוגי תועלת מהכרת העבר, ובהם התועלת המוסרית . לקראת סוף המאמר נטען כי את העבר אפשר להציג דרך ההיסטוריה או מבעד לביוגרפיה . תועלות מהכרת העבר מופקות מעיסוקים הן בהיסטוריה הן בביוגרפיה, אך התועלת העיקרית של הביוגרפיה מצויה במישור המוסרי, בהצגת אישיות היסטורית כדגם לחיקוי . 21 מכאן מובנת העדיפות שהעניקו אז המשכילים היהודים, בדורשם את העבר היהודי, לביוגרפיה, בראותם בה אמצעי לחינוך המשכילי על פני ההיסטוריה . והרי קל ומוחשי יו...
אל הספר