54 פרק רא שון על עדים יהודים בבתי המשפט, 193 נתפסה כמבחן העליון לאמינות היהודי מול העולם הנוצרי ומוסדותיו . את תשובתו פתח שי"ר בהצהרה כללית, שלאורך ההיסטוריה עמדו היהודים התלמודיים מאחורי השקפות הומניות וסובלניות מאוד כלפי העמים . לטענתו ההתייחסות השלילית לעובדי כוכבים ומזלות בספרות חז"ל מעולם לא כוונה לנוצרים, אלא הצטמצמה לפגנים בארץ ישראל בתקופה שליהודים הייתה שם עצמאות מסוימת ובטרם חורבן הבית . הוא ביסס זאת על טענות היסטוריות שלפיהן בתקופה המוקדמת של המשנה טרם נולדה הנצרות, וגם בתקופת התלמוד לא היו נוצרים בבבל . ומכל מקום, לדבריו היחס השלילי לעכו"ם נגזר מדורסנות השלטון הרומאי נגד יהודי ארץ ישראל, ולמרות זאת ביסוד יחסו של התלמוד לעכו"ם ניצבה תפיסה שלפיה גם הוא נברא בצלם האל, ולכן נתבע מהיהודי בין היתר להחזיר לעכו"ם שטעה בחשבון את כספו, לא לפגוע בו ולא להטעותו . לטענת שי"ר ההתייחסות בחלק "חושן משפט" ( תכה, ה ) של ה"שולחן ערוך" לגויים שבינם לבין ישראל מתנהלת מלחמה מוכיחה את חוסר הרלוונטיות של ההלכות בנדון, שכן לאחר החורבן פסקה המציאות של יהודים הנלחמים בעמים אחרים, ואף נאסר על העם להתק...
אל הספר