16 פרק רא שון בימי הביניים כתחנת מעבר במסחר בין מזרח למערב, וליהודיה היה חלק נכבד בכך . לבוב הייתה מהעתיקות שבקהילות פולין, ומאמצע המאה ה- 16 הלך והתבצר מקומה, לצד קרקוב ולובלין, כאחד משלושת מרכזיה התורניים של ארץ זו . ב- 1772 סיפחו הקיסרים ההבסבורגים מריה תרזה ובנה יוזף השני את חבל הארץ שלבוב נכללה בו לאוסטריה . בשטח זה חיו כ- 3 . 2 מיליון נפש, כעשירית מהם יהודים . שם יצרו ההבסבורגים יחידה מנהלית חדשה, "ממלכת גליציה ולוֹדוֹמֶריה", ולבוב, הגדולה שבערי החבל, נבחרה לשמש עיר הבירה בשמה החדש למברג . השלטון החדש הגביר את המגמה הריכוזית בארגון המדינה, בתחומי המִנהל, השיפוט והכלכלה, בוטלו זכויות היתר של גופים ומעמדות שונים, ובין היתר ניחתו שורה של צווים וגזרות על היהודים . בשלב מוקדם, ב"תקנון היהודים" של מריה תרזה מ- 1776 שנועד להסדיר את מעמדם החוקי של יהודי גליציה, עדיין נשמרו שלטונם העצמי ומערכת החינוך המסורתית . אולם לאחר שיוזף השני הפך מפטירת אימו ב- 1780 לשליטה היחיד של האימפריה, הואצו מגמות ההאחדה של כלל תושבי גליציה ברוח האבסולוטיזם הנאור, ואלה לא פסחו על היהודים . החקיקה הקיסרית לגביה...
אל הספר