ד פנ ה ברק-ארז 270 לתוצאה צודקת . ההסדרה המשפטית של סוגית הפיצויים לניצולי השואה מדגימה את החסרונות הנעוצים בניסיון להעניק פתרונות במסגרת המשפט לטרגדיות אישיות ולאומיות, אבל גם את התרומה החשובה שיכולה להיות לכך . לאחר המבוא ( המשמש גם כפרק הראשון של המאמר ) יוצגו תחילה ההיסטוריה של הסכם השילומים עם גרמניה ( בפרק השני ) וההתנגדויות לו ( בפרק השלישי ) . בהמשך לכך יובהרו תחומי התחולה של החקיקה הישראלית בנושא, חקיקה המבוססת על כללי הזכאות שעליהם החליטה ממשלת גרמניה, ובמובן זה, מעניקה ביטוי חלקי בלבד להיסטוריה של תקופת השואה ( בפרק הרביעי ) . המאמר מוסיף ומתייחס להתפתחויות מאוחרות יותר בזירה הבין-לאומית, שהרחיבו — לפחות במידת מה — את מסגרות הפיצויים לניצולי השואה כמו גם לקורבנות אחרים של גרמניה הנאצית ( בפרק החמישי ) . הוא מצביע גם על הסוגיות החברתיות הלא-פשוטות שעוררה המציאות של מתן פיצויים לניצולי השואה, ובהן פערים חברתיים, תת-פיצוי של ניצולי שואה נזקקים ותחולתם המוגבלת של ההסדרים המשפטיים על יהדות המזרח ( בפרק השישי ) . לקראת סיום ( בפרק השביעי והמסכם ) מתמקד המאמר באתגרים הניצבים בפני ב...
אל הספר