"חובה עילאית": חסידי אומות העולם — דוגמה להכרת תודה במשפט

"חובה עילאית" 99 החינוך והתרבות דאז בן-ציון דינור בנאומו בעת הצגת חוק זיכרון השואה בפני מליאת הכנסת : "ברור שאי-אפשר להסכים לתופעה של התפצלות וכפילות, של פיזור ופירוד במאמץ המשותף של כל בני האומה בשטח זיכרון השואה והגבורה" . 10 דינור אומנם הוסיף שיש מקום להקמת מצבות זיכרון ייחודיות במקומות נוספים מחוץ לארץ, אולם הדגיש : "עם ישראל, האומה הפזורה שעל בניה עלה הכורת, צריכה להקים רק רשות 11 חוק זיכרון השואה נחקק אפוא זיכרון אחת, מרכזית, במולדתה, 'יד ושם בביתה' " . כניסיון ליצור הסכמה לאומית בנוגע לשואה ולזיכרונה . תכליתו המרכזית של החוק הייתה ליצור ארכיון אחד של "כאב יהודי", בראש ובראשונה באמצעות הבהרת האמת ההיסטורית ויצירת זיכרון קולקטיבי ישראלי לשואה . 12 חוקי זיכרון נבדלים זה מזה בין השאר בשאלה אם מהותם קונסטיטוטיבית ( מכוננת זיכרון ) או דקלרטיבית, המצהירה על הזיכרון הקיים . חוק זיכרון יכול לקבוע נורמה המשקפת את האופן אשר בו זוכרים אזרחי המדינה אירוע מסוים . במקרה כזה, לא החוק הכתוב מגבש את הזיכרון ; הוא רק מכריז על קיומו . כזה הוא למשל חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג – 1963 ,...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי