רוני שטאובר 18 הקודמת — משפטים אלו הושפעו במידה רבה מיחסן של החברות השונות לעבר, ולעיתים קרובות מעמדות וממטרות של הממסדים הפוליטיים בהן . במבוא לספר זה, המציג את זווית הראייה הייחודית של שופטי בית המשפט העליון הישראלי על אירועים ועל סוגיות היסטוריות הקשורים בשואה בכלל ובמשפטי שואה בפרט, בחרתי לבחון את נקודת המפגש בין משפט, אידיאולוגיה והיסטוריה, תוך התמקדות במשפטי נירנברג ובמשפט אייכמן . מ ט ר ו ת ח ו ץ-מ ש פ ט י ו ת ב מ ש פ ט ו ש ל ה י ח י ד במאמרה בקובץ זה על משפט אייכמן מבחינה הנשיאה מרים נאור בין נקודת מבטו של הציבור הרחב בישראל ומחוצה לה לבין נקודת מבטם של השופטים כפי שהשתקפה בניהולו של המשפט . הנשיאה נאור כותבת שבעיני בני התקופה, וביתר תוקף במבט לאחור, נתפס המשפט כמשפט היסטורי, כלומר : אירוע שעיקר תכליתו לתאר את השואה על מאפייניה הייחודיים בפני הציבור בארץ ובעולם בפעם הראשונה באופן כולל . לעומת זאת, המשפט נוהל בשתי ערכאות שיפוט, בבית המשפט המחוזי ובערעור לבית המשפט העליון, כמשפט פלילי לכל דבר המעמיד "במרכז את שאלת חפותו או אשמתו משפט אי . גה . פארבן בנירנברג . עומד במרכז : פריץ ט...
אל הספר