זקנה, מגדר, מיניות ופריון

מבחרות לגבורות 177 נתפסו כמונעים מתאוות הממון, והזקנים שניסו לפתות צעירות עשו זאת כדי לספק את יצרם או את רצונם להוליד עוד ילדים . לביקורת התרבותית על זקנים שנישאו לצעירות או על זקנות שנישאו לצעירים יש להוסיף את הסלידה התרבותית מהרעיון ששני זקנים יתקשרו ביניהם בקשרי אהבה או נישואים . לטענת הסופרת הוונציאנית כריסטין דה פיזן ( Christine de Pisan ) , שפעלה בשליש הראשון של המאה ה- 15 , גם אצל נשים היצר המיני דועך לעת זקנה . גם להן, כמו לגברים זקנים, אין צורך קיומי ביחסים אלו, ואותן הנשים שהמשיכו לקיים חיי מין פעילים בעת זקנתן היו, לדעת הוגים כפיליפ דה נוור ( Philippe de Navarre ) , לא יותר מאשר נשים שרצו לספק את יהירותן . 120 בניגוד לגישה זו רבנים באשכנז דווקא עודדו במידת מה נישואי זקנים עם צעירות . באשכנז בימי הביניים התאפיינה תקופת הזקנה בין היתר בהפסקת יכולת הפריון, אולם אם כיום אנו יודעים שדבר זה נכון לגבי נשים, הוגי התקופה חשבו שכך גם קורה לגברים . לגישתם אצל נשים התרחש התהליך בראשית תקופת זקנתן, בסביבות גיל 40 , ואילו אצל גברים בהגיעם לזקנה מופלגת, לאחר גיל 70 . זאת אנו מוצאים בפרשנוי...  אל הספר