מבחרות לגבורות 173 אשכנז תפיסה, המופיעה כבר בספרות חז״ל ( בבלי ערכין יט ע״א ) , שהקנתה לאישה הזקנה ערך תרבותי רב יותר מאשר למקבילהּ הגברי : ואם מבן ששים שנה וגו׳ — כשמגיע לימי הזקנה האשה קרובה להחשב כאיש, לפיכך האיש פוחת בהזדקנו יותר משליש בערכו, והאשה אינה פוחתת אלא שליש בערכה, דאמרי אינשי סבא בביתא פחא בביתא, סבתא בביתא סימא בביתא וסימנא טבא בביתא [ = שאומרים אנשים : זקן בבית פח בבית, זקנה בבית מטמון בבית וסימן טוב בבית ] . 105 לדעת רש״י האיש הזקן מאבד יותר משני שלישים מערכו ואילו האישה מאבדת רק שני שלישים מערכה . ערכו של האיש בן השישים ומעלה פחוּת מערכו של ילד זכר בן חמש, וערכה של האישה זהה לערכה של ילדה בת חמש . עדיין ערך הזקן גבוה מערכה של הזקנה, אולם הפער המגדרי הצטמצם באופן ניכר . לעת זקנה ״האשה קרובה להחשב כאיש״ . גם אם אלו רק המשגות תאורטיות, סביר להניח שהן משקפות תפיסה תרבותית שהייתה קיימת בתקופה הנדונה . בפירושו לערכין יט ע״א הבהיר רש״י את כוונת חז״ל באומרם ״סבא בביתא פאחא בביתא, סבתא בביתא סימא בביתא״ . המילה ״פאחא״ משמעה ״שבר שאינו אלא למשא״, ואילו ״סימא״ היא ״מטמון, שיכול...
אל הספר