פרק ח מישי 156 לולא הסיבה השלישית, ״אשה רעה״, ייתכן שהיינו סבורים שהמונח ״אדם״ המוזכר במדרש כולל נשים וגברים כאחד . אולם הכללת ״מפני אשה רעה״ כאחת מארבע הסיבות מבהירה שמדובר כאן בגברים בלבד, ומשתמע מכך שנצא נשכרים אם נבחן את המדרש במסגרת דיון בשיח של גבריות . הסיבה הראשונה שציין המדרש היא הפחד, או היעדר אומץ לב . הדוגמה שנתן הדרשן להמחשת כוונתו היא של דוד המלך, שפחד ״לצאת ולבא כי נבעת מפני חרב מלאך האלהים . וכתיב והמלך דוד זקן״ . 20 ראינו בפרקים הקודמים שאומץ לב נתפס לאורך ימי הביניים כתכונה גברית מובהקת, וכך גם לפי תפיסות הגבריות באשכנז באותם ימים . ברם אם אבירים נקראו להפגין את אומץ ליבם בשדות הקרב כדי לפאר את שמם, בשיח הגבריות הרבני התקבל אומץ הלב בברכה עבור גברים יהודים כל עוד הוא נרתם לעזרת האל במלחמותיו נגד כוחות הרשע ולא לשם התרברבות והאדרת כבוד . לפי מסורת דרשנית זו פחדוֹשל דוד מחרבו השלופה של מלאך האלוהים נבע מזקנתו . גברים אינם אמורים לחשוש מחרב שלופה המאיימת עליהם, ואפילו לא מחרבו של מלאך האלוהים ; אולם הזקן כבר תש כוחו ואזל אומץ ליבו . דוד היה בן שבעים במותו, ״זקן בא בימים״...
אל הספר