פרק שליש י 92 שכזו היא ההפך מאהבת האל ומיראתו, ההפך מהאמת ומדרכי התורה . מכל מקום עדויות אלו מתייחסות לבחורים בלבד . רבני אשכנז לא התעלמו מהעובדה שאיסור זה חל גם על נשים, אולם דיוניהם בנשים המתחפשות לגברים הם תאורטיים-הלכתיים ( למעט דימויים ספורים שנדון בהם להלן ) . רק במאה ה- 15 מצאתי עדות שגם בחורות נהגו להתחפש בפורים : על דבר לבישת הפרצופים שנוהגין ללבוש בחורים וגם בתולות ובחורו׳ זקנים עם נערים בפורים [ . . . ] אבל באתי לטול שכר שיבא מכשורא דמצוה ליתן טעם ולהביא ראיה מה ראו על ככה גדולי׳ וחסידי עולם ז״ל שנתגדלתי אצלם אשר ראו בניהם ובנותיהם חתניהם וכלתיהם לובשין אותן פרצופים ושינוי בגדיהם מבגדי איש לבגדי אשה וכן להיפך . 59 במקורות הרבניים מגויסת דמותה המקראית של יעל אשת חבר הקיני כהוכחה שאף היא, שהרגה את סיסרא, לא הפרה את צו האל אלא עשתה זאת במקבת ויתד ולא נזקקה לכלי הנשק הגבריים, כמו חרב או חנית . דברי ר׳ חזקיה בן מנוח הם דוגמה טובה לגישה זו בשלהי המאה ה- 13 : לא יהיה כלי גבר על אשה לפי שהוא גנאי ופריצות ולכך לא נטלה יעל חרב או חנית אלא המקבת והיתד למחץ רקת סיסרא ונסמכה פרשה זו כאן ...
אל הספר