ג. מילייה חברתי

פרק שבי עי 210 מפלוצק ; אימה הצטרפה אליה לאחר שגורשה משם . 40 בזיכרונותיו הִרבה דונט לכתוב על שכנו : ד"ר מילייקובסקי התגורר בקומה מעלינו . לעיתים קרובות, בערבים, לאחר העוצר, היה קופץ לבקר לכוס תה, אז היינו משחקים קלפים ומדברים פוליטיקה עד שעות הלילה הקטנות . הוא היה איש קטן, בעל חיוך ערמומי, ציוני נלהב ובעל חוש הומור יוצא מן הכלל . הוא לקח ברצינות את עבודתו ונהג לשוחח עימנו עליה . במשך שעות נהג לדבר על המאמצים הבלתי נלאים של המאבק ברעב ובמחלת הטיפוס שפגעה אנושות באוכלוסייה היהודית . עוד דיבר על מצבם של הפליטים היהודים שהגיעו לוורשה ומצבם אף היה קשה יותר . אף שהיה רופא מסור מאוד, גם הוא לא היה יכול לעשות הרבה בתנאים שהכתיבו הנאצים . 41 דונט סיפר על מקרה שזעזע את הרופא הוותיק ויש בו כדי להעיד על השפעת התנאים הקשים על האדם שמאחורי התפקיד : באחד הימים הגיע מילייקובסקי רועד, פניו נפולות כאילו הזדקן . הוא סיפר על מקרה שאירע באחד ממרכזי הפליטים . ילד כבן שמונה השתגע מרוב רעב והחל משתולל וצורח כי הוא רוצה לגנוב ולשדוד, רוצה לאכול, רוצה להיות גרמני . עוד סיפר כי ילדים רבים במרכזי הפליטים מתים מ...  אל הספר