שנות ההתפכחות 197 מניבים פרי אלא להפך — גורמים להחלשת כוחו של הציבור היהודי . ביטוי לכך נמצא בהתנגדותו להחרמת הבחירות לסיים הפולני ובהתייחסותו למפלגה הרוויזיוניסטית עם פרישתה מן ההסתדרות הציונית . מנגד, מחוץ לתחום השיח שלו נמצאו ה'בונד' ו'אגודת ישראל' . במשנתו החברתית הוא שאף ל נ י צ ח ו ן ה ה ש כ ל ה ע ל ה ב ע ר ו ת . הוא תמך בהצבת האינטליגנציה היהודית בראש הנהגת הציבור היהודי ובז לתפיסות שקידשו את שירותי הדת על פני ההשכלה והשירותים החברתיים . נראה שסלד מ'אגודת ישראל' יותר מאשר מה'בונד' . הוא טען כי יש להוביל את הציבור היהודי אל הקִדמה וגינה את השמרנות של 'אגודת ישראל' המעמיקה את הבערות בחברה היהודית ומקבעת את מצבם של יהודי פולין . את הבעיות החברתיות בחן כרופא : הוא היה מודע מאוד לנושאים של סניטציה והיגיינה של הציבור . נפשו של מילייקובסקי הייתה סוערת ותגובותיו היו לעיתים לוחמניות, אך לרוב הוא קרא למציאת שביל הביניים, לפשרה ולפשרנות . הוא התברך בנפש פיוטית מאוד, אך עם זאת היה עטו חד ולשונו עוקצנית-משהו . הוא הציב מטרות ובדרך כלל היה אופטימי שישיג אותן . אף שהיה פטריוט פולני בכל רמ"ח אי...
אל הספר