השנים המעצבות 49 האוכל בבית החולים היה קצת יותר טוב מאשר במחנה . אנחנו הרופאים קיבלנו את מה שקיבלו כולם, כלומר : מרק מימי משעורה לא קלופה, לפעמים חתיכת בשר מבושלת או דג, שלא היה ברור מה טריותו . נוסף על כך, גם תפוחי אדמה לא קלופים ולפעמים רקובים . בארוחת הערב בדרך כלל דג מלוח ותפוחי אדמה ופעמיים ביום מה שנקרא קפה . מנת לחם הייתה 400 גרם ליום ( החיילים קיבלו 250 גרם ) . במחנה החיילים השבויים רעבו ממש בעיקר לקראת הסוף . המזון שלהם הסתכם ב- 2 תפוחי אדמה רקובים בדרך כלל, מרק מקמח ערמונים ושאריות של נסורת וצדפות מבושלות . . . מצבי בעבודה היה די יוצא דופן, כי הצלחתי להשיג איזושהי עצמאות בעבודתי, אבל רק בתחום הכירורגי . בתחום המחלות הפנימיות הרופאים הגרמנים לא עוזרים לחולים ולא מאפשרים גם לרופאים הרוסים . מי שאינו שולט בגרמנית לא יכול לעזור, כי כל סיכומי המחלה מתנהלים בגרמנית . אני אישית לא ניהלתי סיכומי מחלות אלא העדפתי לעזור בפועל . 61 והוסיף רופא אחר : אנחנו, הרופאים, הוקפנו על ידי הגרמנים ונלקחנו לכפר הסמוך, שם ישנו בעליית גג של אחד הבתים, כי כל שאר הבתים היו תפוסים בידי הגרמנים . למחרת ה...
אל הספר