165 איש הפולמוס על ידי כך הוא יוצר תמונה מעוותת של החסידות, כתופעה מנותקת שאינה קשורה לשרשרת התפתחותה ההיסטורית של המיסטיקה היהודית, כפי ששלום הציגה במחקריו : מן ההתעוררות המשיחית בקבלת האר"י דרך המשבר השבתאי במאה ה- 17 ועד לתגובות למשבר זה, שהחסידות כאמור הייתה אחת מהן . לפי שלום, בהסתמכותו על ספרות האגדה, שנכתבה בשלב מאוחר יחסית, מתעלם בובר מן הספרות העיונית והדרשנית החסידית, שהיקפה רחב ומשקלה גדול להבנת התופעה הדתית החסידית . בחירה מודעת זו, ששמה במרכז את החוויה החסידית, באה לשרת את תפיסת העולם הקיומית והסובייקטיבית של בובר עצמו . היא חוטאת לדמותה ההיסטורית של החסידות כי היא אינה מציגה את התמונה השלמה . במקום זאת בובר שם דגש על הצד הרוחני והפופולרי, 'כשהוא מעמיד כנגד האידיאל של המקובל, היודע את דעת העליון ומעורה בסתרי השם, את האידיאל של האדם הפשוט, שאין בידו לא דעת הנגלה ולא דעת הנסתר, אך בחייו הגשים את תביעת ה"יִחוד " ( = השלמות הרוחנית העליונה ) ' . שימת הדגש על 'כאן' ו'עכשיו' סותרת לדעת שלום עקרונות חשובים בתורת החסידות הבאים לידי ביטוי בכתבים העיוניים שלה, כמו 'הפשטת הגשמיות', ע...
אל הספר