155 המורה, הפנומנולוג וההיסטוריון ביחס שבין החוקר לנושא מחקרו : 'השבתאות יצאה לערער את מציאותה של היהדות המעשית המסורתית לא על ידי תיקונים זעיר פה זעיר שם אלא על ידי פיצוצה מבפנים ; ואילו ההיסטוריוגרפיה הדיאלקטית יוצאת לערער את תמונת היהדות החד-משמעית מסורתית' . אם קורצווייל טען שבעיסוק ההיסטורי המדעי יש משום תחליף עלוב וכושל לקיום המצוות, ורבלובסקי לוקח את הטיעון צעד אחד קדימה, באומרו שהעיסוק המדעי הוא לא פחות מאשר תחליף למעשי הכפירה השבתאיים : 'הערך הקונטמפלאטיבי-מדעי של העיסוק בשבתאות בא במקום ערכי עשיית המעשים הזרים' . מה שעשה שבתי צבי בזמנו במישור ההיסטורי לדעת שלום – פריצת גבולותיה של ההלכה ושבירת אחדות הסמכות הדתית – מחולל שלום ביחס לימיו במישור ההיסטוריוגרפי : פריצת גבולותיה של ההיסטוריוגרפיה היהודית, היסטוריוגרפיה שלפי ורבלובסקי הייתה לה הלכה משלה . שלום קרא את הדברים מיד עם פרסומם, וכמו בביקורתו של קורצווייל, גם את מאמר הביקורת הזה הוא הזכיר במכתב ליוסף וייס, שהתגורר אז בלונדון : בינתיים נתעורר חברך הד"ר ורבלובסקי ללמוד אצלי והריני מוצא אותו שש שעות בשבוע יושב לפני ומאזין ( ו...
אל הספר