151 המורה, הפנומנולוג וההיסטוריון האירופית היא הנחשבת בחינת גורם ראשון להתפוררות האמונה היהודית בצורתה המסורתית, אלא יהדות זו דרך צינורות המיסטיקה, הקבלה, התנועות המשיחיות, השבתאות והפרנקאות, היא עצמה הולידה בהתפתחות דיאלקטית ובדרך פאראדוכסאלית את החילוניות . לכן מחקרו של שלום אינו יכול להיות אובייקטיבי כפי שהוא מתיימר להיות, והוא מונע משאיפות פוליטיות בדיוק כמו מחקריהם של אנשי חוכמת ישראל שנגדם יצא שלום . הערכתו החיובית את מחוללי התנועה השבתאית נבעה בעיני קורצווייל מעולמו האידאולוגי, במסווה של אובייקטיביות מדעית . למעשה, לא רק ששלום אינו אובייקטיבי אלא שניתן לראות בו 'תיאולוג השבתאות מספר א', קובע קורצווייל . משמעות הדבר היא ששלום בונה במחקרו על השבתאות 'תיאולוגיה שכנגד', הבאה לפרק את היהדות מבפנים ועל ידי כך להחליף את הקיום והחיוב של היהדות כדת . בדבריו אלה מסתמך קורצווייל על כמה פסקאות המובאות בספרו של שלום בעמ' 230 , ועוסקות במקומה של השבתאות בתוך היהדות ובגבולות היהדות עצמה : כל הדיבורים הגבוהים המודרניים האלה, היודעים בדיוק מה 'מותר' בגבול היהדות ומה לא, מהו 'נוצרי' ומהו 'יהודי' ...
אל הספר