128 פרק חמישי הוא שם לב אלי . אני לא התרעמתי על כך . בנסיעות הוא אמר : 'עכשיו נדבר על מה שאנחנו לא מספיקים לדבר בבית' . כי בבית הוא היה עֶבֶד לעבודתו . אני שיתפתי איתו פעולה . עשיתי את העבודה השחורה . חיפוש במקורות וכדומה . לפעמים ביקשו ממנו ביקורת על ספר מסוים, והוא ביקש ממני שאכתוב אותה . כתבתי והוא חתם . במשק ביתם של שלום ונשותיו, אֶשה ואחר כך פניה, היו במשך שנים רבות גם חיות מחמד . בשנותיו המוקדמות היו אלה חתולים שונים, והוא קרא להם 'בילאר', 'אשמדאי' ו'כפכפוני', על שם שדים ממסורת הסוד היהודית שחקר באותה התקופה, ובסוף שנות הארבעים היה זה כלב רועים גרמני, שקרא לו בשם פחות מיסטי ויותר אירוני – 'גיבור' . ובלב כל המלאוּת החברתית והחִיוּת הזאת היה שלום אדם בודד . תחושות הבדידות והניתוק מסביבתו שליוו אותו במהלך שנות המלחמה אומנם התמתנו אך נותרו על כנן, ומקִטעי יומנים מאוחרים עולה תמונה של אדם המסוגר במרחבו הפרטי, אף שכלפי חוץ היה מוקף באנשים רבים . עם באי ביתו של שלום בשנים אלה נמנו גם תלמידיו, שהלכו ורבו וחשיבותם בעיניו הייתה גדולה . שלום נהג לקיים סמינר שבועי לחוג תלמידיו הקרובים בביתו,...
אל הספר