44 פרק שני הטוהר שגרשם רצה לראות בהם ממרחק . ביטויים של אהבה וקִרבה אל ולטר ודורה מתחלפים ביומניו פעמים רבות, בתכיפות מחזורית, בתחושות של זעזוע, עלבון וחוסר אונים . אלה הובילו אותו כעבור מספר שבועות למסקנה כי משולש היחסים הזה גורם לו סבל רב מדי . ב- 12 ביוני כתב ביומנו : 'הטעם של שהותי כאן התמצה בשלושת הימים הראשונים . היה עלי להפסיק זאת אז . אינני יכול לחיות עם ולטר ודורה . אינני יכול, אלוהים' . כעבור חודשים ספורים, בסתיו 1918 , הוא עבר להתגורר בעיר ברן עצמה, במרחק רב יחסית מן השניים . ואף שהשלושה הוסיפו להתראות בקביעות בחודשים הבאים, ניכר מתוך רשימות היומן שהמעבר והירידה באינטנסיביות של מערכת היחסים הקלו עליו . הציפיות למעין גאולה שהוא תלה ביחסיו עם ולטר ודורה הנחילו לו אפוא אכזבה מרה . דבר דומה קרה גם עם ציפיותיו מעצמו – התקווה שהמעבר לשווייץ ישאיר מאחור את החוויות הקשות מגרמניה של שנות המלחמה והוא 'יבריא' מן העגמומיות שאפיינה את שהותו ביינה . מיומניו עולה בבירור כי הוא לא הצליח להתגבר על השבר שנוצר בו במהלך המלחמה, ומרשימותיו ניכר שהוא היה במצב שניתן אולי לכנותו בהגדרות של ימינו מע...
אל הספר