הרשת העברית במרוקו במחצית הראשונה של המאה ה- 20 321 ולכתוב מאמרים בעיתונים עבריים, בעיקר המגיד, הצפירה והיהודי . במאמרים אלו הביעו את דעותיהם על היבטים שונים בחיי הקהילה ושיתפו בשאיפותיהם ובאכזבותיהם . חלק מהמשכילים חתרו להביא לשינוי תרבותי וחברתי בקהילתם ברוח תנועת ההשכלה המזרח-אירופית, תוך התאמתה למצב הפוליטי, הכלכלי, החברתי והתרבותי המקומי . כתביהם של משכילים ממרוקו, דוגמת יצחק בן יעיש הלוי ורבי דוד אלקאים, מיקמו אותם כחלק מרשת טקסטואלית עברית פזורתית של כותבים משכילים יהודים, רשת חוצה ימים ויבשות . אני נשען כאן על המושג "לאומיות פזורה" של אנתוני סמית וארנסט גלנר שירון צור אימץ במחקריו, ולפיו הלאומיות היהודית התעוררה בקרב מיעוטים פזורתיים . בתהליך ההתעוררות נוסדו עיתונים יהודיים בשפות רבות, והם תפקדו כ"רשת טקסטואלית" אשר ביטאה מנעד רחב של רעיונות ופנתה לקשת של קהלים . המשותף לכל מרכיביה היה האופי החדשני של המדיום ומשמעותו החברתית והתרבותית המודרנית . ברשת זו בלטה העיתונות בעברית, הלינגואה פרנקה היהודית, שחיברה בין יהודים בפזורות השונות ואפשרה להם לקחת חלק בשיח יהודי טרנס-לאומי . בתק...
אל הספר