פרק רביעי 220 מאלו באידאולוגיה שבה החזיקו ובתוכניות הלימוד, אולם בכולם לימדו את השפה העברית ואת מקצועות היהדות, ובחלקם לימדו גם עברית חדשה, היסטוריה וספרות עברית . בפרק זה אבחן את תפיסות העולם שהנחו את בתי הספר בלימודי העברית והיהדות, ואשרטט קווים לתוכניות הלימוד שנגזרו מהן . אין בכוונתי להעלות על הכתב את תולדות המוסדות השונים ; אלה נכתבו כבר בידי חוקרים אחרים, אם כי באופן חלקי הדורש עוד הרחבה והעמקה . 2 מטרתי כאן לבחון את סוגיית החינוך העברי במוסדות החינוך בעשור שלאחר מלחמת העולם השנייה . בפרק זה חמישה סעיפים . שלושת הראשונים מוקדשים לשלוש רשתות הלימוד שפעלו במרוקו באותה תקופה : כי"ח, אוצר התורה, חב"ד ; והשניים הנוספים למוסדות החינוך הקהילתיים ולישיבת בית דוד בצפרו . היקף המקורות שעמד לפניי השתנה מרשת לרשת, וממנו נגזר רוחב היריעה שהוקדש לדיון בכל אחת מהן . להיקף התיעוד קשר ישיר לתרבות התיעוד והשימור של הרשת הנדונה . יתרה מזאת, לדעתי הוא אף מעיד על רוחב הפעילות ועל העושר התרבותי ברשתות החינוך השונות . ניתן לומר בהכללה גסה כי האידאולוגיות של מוסדות החינוך, או של רשתות החינוך, היו שונות ...
אל הספר