פריחתה של התרבות העברית, 1943 – 1956 173 לתאר ולאפיין אותם ביתר קלות ממועדונים אחרים, וזו סיבת הבחירה בהם . אני סבור כי התנהלו מועדונים נוספים שלא נמצא או לא נשמר תיעוד לפעילותם, אך אין ספק כי שלושת הדגמים המוצעים כאן, שהוגדרו בהתאם לדפוסים החברתיים והתרבותיים של יהודי מרוקו בתקופה הנדונה, נכונים גם למועדונים שטרם אותרו או שלא נשמר תיעוד שלהם . 1 . עברית בצרפתית : המועדון העברי של מגן דוד כפי שתואר בסיום הפרק הקודם, בשלהי שנות השלושים העתיקה מגן דוד את מרכז פעילותה מהמלאח לרובע הצרפתי . בבניין החדש היו בית כנסת, כיתות לימוד, אולם כנסים וספרייה . האגודה ניהלה בית ספר לבנים ובנות, שהשפה העברית נלמדה בו חצי יום ובחצי השני לימדו צרפתית ולימודים כלליים . בשעות הערב ובימי ראשון התקיימו לימודי שפה, דת ותרבות עברית לצעירים ולמבוגרים . המועדון העברי, שהחל להתכנס לפני המלחמה, התמסד אחריה ופגישות החברים נערכו מדי שבת בשעות אחר הצהריים . במפגשים נשאו שוחרי השפה המקומיים ואורחיהם הרצאות ונאומים, ומקהלה שרה שירים בעברית . במשך כעשור התנהלה בחסות המועדון תחרות ספרותית בהשתתפות שוחרי השפה העברית מרחבי...
אל הספר