תרבויות עבריות לאומיות, 1926 – 1942 137 הילידי ולצידם מספר קטן של חברי ועד ומשתתפים מהמגזרים המתמערֵב והאירופי . האגודה התקשתה לתפקד ופעילותה התאפיינה בתקופות של גאות ושפל, בהתאם לכספים שהצליחו לגייס לשם השכרת מקום לקיום הפעילות התרבותית . 86 בתקופה הנדונה בפרק זה שינתה האגודה את פניה, והובילו אותה אנשים שהשתייכו למגזרים המתמערֵב והאירופי . בראשה ניצבו דמויות שלקחו חלק בפעילות העיתון LʼAvenir Illustré וביניהם ס"ד לוי, יעקב רפאל בנאזראף, סלומון כגן ואחרים . בפרק הזמן הנדון כאן ניתן לחלק את הפעילות העברית במגן דוד לשתי תקופות שהתבחנו באופי הפעילות ובהיקפה : הראשונה בשנים 1926 – 1935 , והשנייה בשנים 1936 – 1940 . בתקופה הראשונה ניהלה האגודה בעיקר בית ספר ללימוד עברית שבו למדו ילדים, ובתקופה השנייה הרחיבה את פעילותה וערכה גם שיעורי ערב למבוגרים, וכן מיסדה פעילות בלתי פורמלית בעלת אוריינטציה ארץ-ישראלית שהובילו סוכני תרבות לא רשמיים מארץ ישראל . פעילות זו התרחבה משמעותית בסיום מלחמת העולם השנייה, ועל כך ארחיב בפרק הבא . 1 . אגודת מגן דוד בשנים 1926 – 1935 כאמור, בתקופה הראשונה תפקדה מגן דוד...
אל הספר