תרבויות עבריות לאומיות, 1926 – 1942 129 רשמיים היגרו למרוקו גם יהודים מארץ ישראל ומאירופה, ואלה פעלו במודע ושלא במודע כסוכני תרבות להפצת השפה והתרבות העברית והיו גורם חשוב במהלכים שחוללו את התמורה התרבותית . מהגרים אלה לא הגיעו למרוקו מטעם ארגונים ציוניים אלא מסיבות אישיות, ולאחר שנקלטו בארץ החדשה החלו לפעול במסגרת הקהילה היהודית המקומית . בהמשך הפרק אדון בנציגים של פעילים האלה : הרב אברהם משה פינגרהוט, המורה זכריה מעייני והפעילה בלהה בנדרלי . מארגני הוועידות הארציות קיבלו אישור פורמלי משלטונות הפרוטקטורט לקיים אותן, אך בתנאי שהפעילות הציונית תתנהל בצנעה, בלי ליצור תגובות שליליות מצד המחז'אן ובלי לעורר את דעת הקהל המוסלמית . לפיכך לא הוצגו הוועידות כפעילות ציונית, אלא ככינוסים של פעילים למען קרנות סיוע יהודיות ; הארגון נמנע מלנהל דיונים פומביים, והפעילות הציונית התמקדה בגיוס כספים לקרנות הלאומיות ובניסיון להפיץ את השפה והתרבות העברית, ולא בסוגיות הקשורות לעלייה . 69 בוועידה הארצית הראשונה, שהתכנסה בינואר 1936 במשכן אגודת בוגרי כי"ח בקזבלנקה, השתתפו 34 נציגים מקזבלנקה, מפאס, מרבאט, מצפר...
אל הספר