תרבויות עבריות לאומיות, 1926 – 1942 101 המערכת המתמערבים המשיכו לקיים קשרים משפחתיים, חברתיים ודתיים עם אנשי המגזר הילידי, שגם אליהם פנה העיתון . אף כי אלה לא שלטו בצרפתית הם נחשפו למסרים האידאולוגיים של העיתון באמצעות תצלומים . מערכת העיתון ייחסה חשיבות למסר החזותי, ועל כן הקצתה בכל גיליון עמודים שלמים לתצלומים שנלווּ להם טקסטים קצרים . 9 מרבית אנשי העיתון החזיקו בעמדות ציוניות, אך בתקופה שבה פורסם הם הובילו אידאולוגיה רפורמיסטית-לאומית . הצביון הרפורמיסטי של העיתון התבטא באידאולוגיית השיקום של הקהילה היהודית בקזבלנקה שנועדה לגאול אותה ממצוקותיה הכלכליות, הארגוניות והתרבותיות לפי עקרונות ההשכלה והליברליזם . תכלית השיקום הייתה להתאים את הקהילה לזמנים המשתנים ולשלב אותה בסביבתה בלי לוותר על זהותה היהודית . הגוון הציוני של העיתון התבטא ביחסו ובזיקתו לתהליך הקמת הבית הלאומי בארץ ישראל, שנתפס כמוקד השראה למסע ההתעוררות הלאומית בעולם היהודי כולו וכהוכחה לאפשרות קיומה של ישות לאומית יהודית בעידן המודרני . 10 במסגרת הפעילות הציבורית התרבותית ברוח האידאולוגיה הלאומית פורסמו במשך כל שנות קיומו ...
אל הספר