פרק כ"ח. ועידת גבעת-ברנר (1978)

האחרון, עד לגרגר ההול האחרון, עד לבסיס הצבאי האחרון, עד לישוב האחרון ­ בטרם נפתח המשא ומתן . לכן על סיני, מבחינת ההיבט הטריטוריאלי, לא היה לדעתי משא ומתן . אם כך ינהל את המשא ומתן עד הסוף, אני רואה את הסוף המר . לפיכך אני מסכם לעצמי כהבהרה ואומר : הקונספציה בדבר גבולות בני הגנה ופשרה טריטוריאלית לא הועמדה עד היום במבחן ו כאשר ניסו לשנות את ההתחייבויות של ממשלת ישראל בקמפ­דייויד ­ היה מאוחר מדי, שהרי סיני כבר היתה ב"כיסו" של הנשיא סאדאת עד לגרגר האחרון" . בקשר לתכנית האוטונומיה אמר י . גלילי בוועידה : "אני משוכנע, שהתכנית של ממשלת ישראל הקרויה "אוטונומיה" היא ­ בלשון המעטה ­ גניבת דעת, אם גם שלא בכוונה, של הממשלה עצמה ושל הזולת . קרוב לוודאי, שבעלי התכנית הזו משתעשעים בתקוות של ריבונות ישראלית בכל יהודה ושומרון והיא­היא פשר המחיר הנורא אשר שולם בהסכם סיני . אולם כל הסימנים מורים שעל רקע תכנית זאת מתהווה ומתגברת יותר ויותר הסכנה של מדינה פלשתינאית­אשפ"ית, האמורה להתפתח מתוך העובר של האוטונומיה המוצעת וזאת בגבולות 1967 . כל המאמץ להשיג מידע יותר מפורט על הנתונים הבסיסיים של האוטונומיה, על...  אל הספר