ז. עיבוד אדמות הנגב

שטווים מדרובו ל"כביש­הרעב", 300 אלף ד' בסביבות מגן ­ צאלים, עומר ונבטים . כמות המשקעים הממוצעת בסביבה זו היא 150 ­ 250 מ"מ לשנה . בעיבוד נכון יש גם בסביבה זו סיכוי לקבל יבולים . העיקר שהעיבור יהפוך את השממה לקרקע טובה להתיישבות לעתיד 1 . מרובים הגורמים אשר קיבלו בספקנות את המשך העיבוד באזורים השחונים . נדרשו מאמצים רבים לשכנע את הממשלה שתבטיח סובסידיה מינימלית, במקרה של יבולים ירודים . תבענו מציבור החקלאים ללכת בדרך היהודית הקדמונית של "נעשה ונשמע" כלומר, עשייה קודם ודיונים אחר כר ­ ואדמת הנגב עובדה . גבולות העיבוד הגיעו ער באר­שבע, צאלים והרי חברון . ציבור החקלאים נדד מצפון לדרום . הומצאו סיררי ארגון יעילים, אשר איפשרו לפלחים הנודדים לתת לשטחים עיבוד תקין . המרכז החקלאי שיתף את עצמו בפעולות העידוד והארגון המוצלחות, אשר נעשו על ידי המדור לאדמות מוברות של משרד החקלאות . ארגון עובדי הפלחה, בשיתוף עם המדריכים החקלאיים של משרד החקלאות ביצעו עבודת הדרכה רבת ממדים . הנגב הפך לאסם התבואות הגדול של הארץ, אשר יצר בתשי"ב למעלה מ­ 40 אחוזים מכמות הגרעינים המיוצרת בארץ, כ­ 60,000 טונות . עיבוד שטח...  אל הספר