לנכון, לחפש פתרונות מחוץ לגבולות האיזור הקרוב ולהקצות שטחים במרחקים . מיגבלות שטחי קרקע קרובים היו הן ביחס לאזורים שלמים והן ביחס למשקים בודדים . הוועדה חיפשה פתרונות לכל המצבים . נעמוד כאן על אחדים מהם . השאלה התעוררה בצורה חריפה אצל משקי עמק הירדן . לאחר מלחמת השחרור היה הכרח להקים רשת ישובים צפופה לאורך הגבול . ולפיכך צומצמו מספר היחי דות ומיכסת הקרקע לכל יחידה . לכן ה יתה הסכמה כללית שיש להועיד קרקע נוספת קודם כל למשקים הוותיקים, כיוון שלא היה אפשר להקטינם דווקא עכשיו, לאחר שנים רבות של התפתחות . בנובמבר 1953 אישרה הוועדה העליונה צמידות שלושת השטחים ) מנרה על יד כנרת, עולם וסירין בגליל התחתון ( הכוללים 11,500 ד' לישובי עמק הירדן ) פרט לגינוםר ואשדו ^ יים מאוחד ואיחוד ( כתוספת קבועה להגדלת מספר היחידות שלהם מעל ,100 לכל ישוב, כפי שנקבע לפני שנים אחדות . כן נקבע כי עד שיגיעו מים כדי השקיית השטחים הנ"ל, יעובדו זמנית על ידי חמשת הישובים הוותיקים ) דגניה א', דגניה ב', כנרת, אפיקים ובית זרע ( לפי חלוקה ביניהם, שתוצע על ידי המרכז החקלאי ותאושר עלידי הוועדה העליונה . בסיכום נאמר, כי לכ...
אל הספר