ההתארגנות הציבורית ביולי 1942

יכולים, אם הממשלה אין לה כוחות מספיקים להעמיד אנשים בכל נקודה ונקודה, יש ועלינו להעמיד אנשים שם . אין איש מאיתנו בקיא בתכניות האסטרטגיות של האויב, אפילו לא של בני הברית שלנו, ולפעמים אנחנו שומעים מאנשים אחראיים בתוכם, שהם עצמם אינם יודעים מה הן התכניות האסטרטגיות, כאשר הדברים נתונים באנדרלמוסיה כזו . אנו יודעים, שעד הזמן האחרון, לפי הגילויים המעשיים של הדברים, אנחנו ידענו שהשלטונות בארץ ישראל פועלים לפי ההנחה, שאם יש להיכון לעת בוא צרה, שאם יש להיכון להתקפה של האויב על ארץ ישראל, הרי יש להביא בחשבון התקפה מהצפון או מהמזרח, זאת אומרת לא היתה הנחה שהאויב יצליח להבקיע את קו ההגנה במערב מצרים, לכבוש את ארץ מצרים, משם לבוא לארץ ישראל דרך מדבר סיני . היתה הנחה שלא יהיה כדבר הזה, אלא האויב ברכזו כוחות באי כריתים, אולי באיים אחרים, יכול לערוך פלישה באוויר ובים לסוריה . לרכז שם כוח גדול ומסוריה ­ בהודפו לפניו את הצבא השוכן בסוריה ­ להגיע לגבול הצפוני של א"י, ואולי בהגיע לגבול הוא יכול לפנות מזרחה, להגיע לדמשק, ומשם לעבר הירדן, ולהגיע דרך עבר הירדן ליריחו, ומצד זה להתקיף את ירושלים . לא רק שמענו...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית