בכינוס פעילים ברמת הכובש ב 11 . 8 / 30 אמר י . טבנקין" : כניסת רוסיה למלחמה גרמה לחיסול מהיר של החזית הסוריתארצישראלית והביאה לפריקת המתיחות בארץ . ) . . . ( מעשה ההריסה של ההדניפרוסטרוי הוא מעשה נואש, ) . . . ( יאוש מן האפשרות להגן עליו . הרסוהו למען לא יפול בידי אויב ולא ישמש נשק נגד בריה"מ, נגד קיומה, ) . . . ( הוא מעמיס מלחמה נואשת, מעמיק אותה ומחזק אותה, ני מלחמתם של אלה שאבד להם הדניפרוסטרוי היא יותר נואשת מזו של אלה, אשר מאחוריהם נשאר הדניפרוסטרוי שלהם, בלתיהרוס אמנם, אבל משמש נגד העם ועתידו . נשוב ליאוש שלנו שבתוכנו . ו"להבדיל", כמובן, בכל המובנים מה אנחנו ומה הם ? מה הם בממדים שלהם, בגודלם, בכוחם ובערכם בעולם . ומה אנחנו בממדים שלנו ? ו"להבדיל" הפוך, בכלזאת, לגבי הסבל . מה הם יודעים מסבל ? מה הם יודעים מחוסר האונים של עם קטן ומפוזר בלי מולדת בלי נשק שנוא על הכול, שוויכוח לו בתוכו איזה חורבן הוא מונה האם השלישי, הרביעי, או העשירי ? מה הם יודעים על עמנו אשר הרבה "דניפרוסטרויים" הרס ובנה, ואולי גם בדניפרוסטרוי הרוסי שוקע לא מעט ממוח יהודי וממרץ יהודי ומירושת עם ומתרבות עם...
אל הספר