ועוד, מילאו וערות אלו תפקיד חשוב בפתרון או במניעת משברים חברתיים . במה"כ, הן לא היוו גורם משמעותי בהקלת העומס על עבודת המזכירות, או בוויסות והתאמה של שינויים סטרוקטורליים עמוקים . בקיבוצים שונים נוצרו מזכירויותבית ) תתמזכירות ( , שעסקו ) בין ישיבות המזכירות המלאה ( בסידור בעיות הקשורות לענינים אישיים, בבעיות עבורה שוטפות ובבעיות שונות של השירותים . בררךכלל הוקנו למוסד מישני כזה כמעט אותן הסמכויות כמו למליאת המזכירות . בשום מקרה לא ידוע של"מזכירותבית" היתה אפשרות להביא לאסיפה דיון בענינים יסודיים ללא דיון קודם במליאת המזכירות . לאור המאמצים לריפורמות מינהליות בקיבוצים אחדים, אפשר לראות שעיקר המאמץ מכוון למציאת פתרונות למיבנה הארגוני היסודי, בשתי רמות : א ( תיפקוד המזכירות כגוף אקזקוטיבי יעיל, המסוגל להקיף את כל תחומי הפעילות החברתית והמשקית . ב ( העברת פונקציות של המזכירות לגופים מישניים, המרחיבים את תחומי המעורבות של חברים נוספים במינהל הקיבוצי . ידוע, שקיבוצים אחדים, מהגדולים ביותר, הקימו מוסד לניווט וייעוץ כלכלי ) מדור או מחלקה כלכלית ( . אלה עוסקים בחומר כלכלי ותקציבי, לקראת דיו...
אל הספר