להוסיף שינויים במערכת החינוך, אלא שכאן הננו מתקרבים יותר מדי לגבול הפרובלמטי של המערכת הערכית האידיאלית . אפשר בתוקף רב לטעון גם לגבי שינויים בתחום הכלכלי אם הדבר קשור למשל בהעסקת עבודה שכירה, נושא שלכאורה אינו קשור לריפורמה מינהלית כלשהי, אך במידה שפתרון השאלה קשור במאמץ חברתי כולל, יכולה ריפורמה בתקשורת ובמינהל להיות מפתח להצלחה . מה שברצוננו להבהיר הוא שבתחומים חשובים ומכריעים הקשורים הן לגידול והן לשינויים מבניים, יש בקיבוץ בעיה מכריעה של התאמת המערכת המדינית כולה לצרכים משתנים . יתר על כן ברצוני לטעון, לאור הדיון בשני הפרקים הקודמים שאי התאמה מבנית תיפקודית של המינהל יוצרת קונפליקט, ולחצים כבדים על יכולת ההזדהות הערכית ועל יכולת קיומה של מערכת זו לפי הדפוסים ההתנהגותיים בעלי האוריינטציה המובהקת על הדגם "האידאלי" של הקיבוץ . ההשתתפות והמעורבות של החברים הכרחית חינה חלק הכרחי בכל התהליך המי נהלי כל עוד יעילות המינהל מושפעת באופן מכריע מתמיכת "המשתתפים" . אפשר להחמיר ולומר שהבטחת דפוסי מי נהל יעילים ) בהיבט הראציונלי של השגת המטרות "הקיבוציות" ( אינה מבטיחה בכל מקרה את התיפקוד...
אל הספר